top of page
  • Writer's pictureחץ-דוד

שוקן ניר מוזס עזור


המבוקרים: כלי התקשורת בישראל

האשמה: זלזול מוחלט בחשיבות המאבק לשוויון זכויות צרכני וצרכניות הקנאביס

פירוט הביקורת האישית והממסדית: כלי תקשורת יכולים להרים ולהוריד נושאים מסדר היום. הם יכולים לצבוע אותם בצבעים עזים ונרטיב של פסול מוסרי חמור, או להביע בהם זלזול, להגחיך אותם ולהפחית מחשיבותם, ולכן לכלי התקשורת תפקיד חברתי חשוב.

אין באמת גוף אחד שהוא "כלי התקשורת". השולטים בתקשורת הם קבוצה לא הומוגנית של מוציאים לאור, עורכים ראשיים, מנכ"לים ועיתונאים חזקים, אבל בכל הנוגע למאבק להפסקת הפללת צרכני וצרכניות הקנאביס הם מתנהלים כולם באופן דומה. כגוף אחד. תקשורת הימין, השמאל, הדתיים, החרדים, הערבים, הנוצרים והמוסלמים כולם פה אחד – נותנים פתחון פה ומקום להסתה כנגדנו, ומצד שני מתעלמים ומזלזלים בחשיבות הטענות שלנו.

כטענת הגנה הם טוענים בגלגול עיניים שהם רק מסקרים את המציאות, שהם אובייקטיביים, ואי אפשר לצפות מהם שישדרו אג'נדות, אחרת הם יהפכו לתקשורת מגויסת, אבל הבעיה עם הטענה הזו היא שבסופו של דבר הם כן מגויסים, פשוט לדעות של עצמם ובעיקר לדעות ולאינטרסים של המוציאים לאור, כלומר – בעלי העיתון ומי שמשלם להם משכורות וכך, בשל שליטה היסטורית על מותגים ומערכות הפצה, ונוכח העובדה שהקמת כלי תקשורת היא דבר יקר מאוד, השחקנים המרכזיים בכלי התקשורת שולטים בתודעת ההמונים ומפיצים את הרעיונות הפרטיים שלהם עצמם. אובייקטיביות? הצחקתם.

האם עיתון הארץ לא מקדם את מאבק הערבים הפלסטינים? האם קשת לא מקדמת שוויון זכויות לקהילת הלהט"ב? האם סרוגים לא מנסים לקדם את ערכי המסורת והדת הישראלית? האם מו"ל ידיעות אחרונות לא מקדם את ענייניו ואמונותיו באמצעות פוליטיקאים? מה זה השקר הזה "אובייקטיביות"? אולי הם לא פוליטיים, ואולי הם משתדלים (לפעמים) להיות נאמנים לאמת, אבל אפילו לבחירה על מה לכתוב ומה לשדר יש משמעויות ציבורית ועל ישראל היום כבר דיברנו.

אך חמור מכך: בהקשר לכל סוגיית הסמים בכלל והקנאביס בפרט, כלי התקשורת הם תקשורת מגויסת לכל דבר ועניין! הם קיבלו לאורך השנים סכומים מצטברים של מאות מיליוני שקלים מהרשות למלחמה בסמים ועמותות קשורות בצורה של שיתופי פעולה, תוכן שיווקי, פרסומות וכדומה וגם היום הם מקבלים כסף בלי כל שקיפות. ההפללה טובה לעסקים והם לא רוצים להסתכן שהפסקת ההפללה תהיה רעה, כי הם יפסידו תקציבי פרסום. אז גם יש אינטרס כלכלי לחרפה המוסרית שלהם.

ובשל כל הסיבות הנ"ל ואולי גם אחרות, כלי התקשורת נותנים ביטוי בעיקר לתומכי ההפללה. לפעמים פה ושם ולצורך התהדרות בנוצות האובייקטיביות הם נותנים לנו להשחיל מילה. לרוב מנסים לעטוף את דברינו בהומור וזלזול. הגדילו לעשות ערוץ 10 (היום 13 רשת) ובשנת 2016 נתנו לפרשן הבכיר נדב אייל לעשות טור וידאו בו הוא זלזל ועלב במאבק לשוויון הזכויות לצרכני וצרכניות הקנאביס וקרא לו "סתם מאבק בורגני על הזכות להתמסטל".

איזה רמה נמוכה. מדיניות של רדיפה פלילית, של הפליה והסתה – ומה בוחרים לומר בתקשורת לקורבנות שמבקשים להכיר בזכותם האנושית שלא להיות נרדפים? מפונקים, מסוממים ומסטולים.



תתבייש לך נדב אייל ותתביישו כל מי שנתן לו לעשות את הטור העלוב הזה.

זה המקום לציין לטובה את מגזין "קנאביס", גיא לרר, ינון מגל, בן כספית, אלדד יניב, סמיון גרפמן, עידן מור (גדי וילצ'רסקי), שאנן סטריט והדג נחש, שבק ס', חנן סביון וגיא עמיר (ומפיקי ומשדרי עספור), נתן זהבי, ירון לונדון ועוד כמה יחידי סגולה בתקשורת ובתרבות שאני מתנצל ששכחתי את שמם והיו נר בחשיכה.

19 views0 comments

Recent Posts

See All

Comments


bottom of page