המבוקר: ניצן הורוביץ, שר הבריאות ויו"ר מרצ
האשמה: נסחב במקום להוביל
פירוט הביקורת האישית והממסדית: הורוביץ, שהתחייב לפני הבחירות בחתימת ידו לתמוך בהפסקת מדיניות ההפללה, הסדרת שוק הקנאביס ומחיקת הרישומים הפליליים, קטע כל קשר עימנו ואפילו עם ארגוני המטופלים. הוא אומר שמי שמחליטים במשרד הבריאות הם רק הצוותים המקצועיים, אבל אם זה נכון – איך זה שפתאום פקידי משרד הבריאות ביטלו את האיסור לקבל תרומות דם מהומואים, הכניסו לסל התרופות סכום של 2 מיליון ₪ לניתוח שינוי קול למשני מין ואסרו על טיפולי המרה? איפה היו הדעות האלה בעשר השנים האחרונות? אני חושב שפקידי משרד הבריאות קנו את הערכים והאמונות של הורוביץ בתמורה לכמה הטבות לגברים שאוהבים גברים ובתמורה הוא הפך להיות הפרזנטור של החלטותיהם.
מה זה מוכיח? קודם כל, שמשרד הבריאות אינו משרד "מדעי ואובייקטיבי" כמו שהוא מציג את עצמו. ראשי המשרד, אנשי החלוקים הלבנים, משתמשים בכח השלטוני איך שבא להם, קונים את השרים בנזיד עדשים ודואגים לאנשי שלומם שגם הם לובשי חלוקים לבנים. צריך לקרוא למשרד הזה "המשרד להכחשת חלק ממדעי החיים מטעמים פוליטיים או כלכליים בניהול החלוקים הלבנים", כי זה מה שקורה שם בפועל.
הורוביץ מאפשר לחלוקים הלבנים הללו להכתיב את כל העמדות, בכל הנושאים לרבות בנושא הקנאביס, מתוך טענה ואולי מחשבה שהוא מחויב לדעתם המקצועית. אולי זה נוח לו לחשוב ככה כי הם קנו אותו ואולי הוא באמת חושב שהתפקיד שלו זה להיות פרזנטור שלהם. מה שבטוח שאותנו הוא שכח. הפקיר.
אז לדעתי, כך לא נוהג שר. בעניינים ערכיים וקביעת סדרי עדיפויות, השרים צריכים להוביל את המשרדים ולא הצוותים המקצועיים. אם שר מכפיף את עצמו לצוותים המקצועיים בעניינים ערכיים הוא מפסיק להיות שר והופך לפרזנטור של הגילדות המיוצגות באמצעותם ובתמורה למעמד המפוקפק הוא נדרש לזרוק את הערכים והאמונות שלו לפח בכניסה למשרד.
זו תבוסתנות, עליבות וגם הפניית גב להבטחות, לאמונות ולערכים. זו מרמה והפרת אמונים ולכן, על אף שהורוביץ אומר שהוא תומך בשינויים לטובה, בפועל הוא משתף פעולה עם מחוללי העוול והפגיעה בבני אדם, מנהלי משרד הבריאות מקרב החלוקים הלבנים.